או יותר נכון- הוא קובר אותי.
ילדה קטנה במעטפת של תמימות וידיים חמות.
צדה בעיניי את ההזדמנות הבאה שלי לנשוך,
אולי הוא נסוג, אולי הוא משחק איתי.
הר של מסרים מבלבלים ולא סגורים
מבטים מסתוריים שחוסמים רגשות
ונשימה לא אחידה, אולי גם הוא מתרגש.
היום אני קוברת את הדחף
חייבת להיות בוגרת ואחראית
ואני לא רוצה. כל כך לא רוצה.
טוב לי להיות קטנה, שמותר לה.
כל כך רוצה לעצום עיניים ולזרום
רק מה שנעים. רק מה שאסור.
31.8.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|