כעדת זאבים מורעבים וחדי שן
אסתער עליו ואנשך כל טיפת חיים שתהיה בו.
אנגוס במעיו ואשפוך את דמו על השטיח הלבן
אכבול אותו אל רגליי ואנשוף באוזנו רחשים.
"אהבה" אומר, אך לא אתכוון באמת.
בחדר הסמוך תשמע צרחת אמונה
אך דלתי תהיה נעולה היטב.
האלוהים לא שוכן בתוכי.

בוא, הצטרף אלי למסע
נחצה אחד אחד את האופל
למקום שלא אכיר ולא ניחשתי
אל קרקעית התהום בו נוצרת-
אל נשכח
רק שם תפלפל את נפשי במשקה לוהט
תשפוך אל ראשי מיי תהיה
תערבב ותדליק אותי.
אין יותר מחסומים.





17.7.04