"אל תנסה להבין אותי, כי אני לא מבינה את עצמי" היא אמרה
לו...
"לא מתיימרת להיות מורכבת או מיוחדת ולא שואפת להבנה מצדך, רק
שתביט לתוכי ותראה לי את עצמי דרך העיניים שלך..." הוא חייך.
"נשמע מוגזם?... טוב, אולי הדרישות שלי די גבוהות, אבל אני ממש
לא שטחית" פתאום היא נראתה לו מתגוננת...
"לא אכפת לי מה גודל הזין שלו או מה הטעם שלו בבוקר לפני שהוא
מצחצח שיניים... אבל כן, אני צריכה מישהו שנתבונן אחד לשני
בפנים, משהו קצת יותר עמוק, שזה יהיה חזק ומיוחד.
כבר איבדתי תקווה. אולי גורלי להיות לבד... גם ככה אני לא
אוהבת אנשים במיוחד, אבל אני בן-אדם טוב, אתה יודע שאני בן-אדם
טוב! אני הייתי עושה הכל בשבילך אם רק יכולתי, חבל שאני לא
יכולה להגיד הפוך. אל תסתכל עלי ככה, אני לא מתנשאת מעליך,
בכלל לא, אני מבינה אותך, גם אני לא הייתי עושה משהו בשבילי.
טוב, אני סוטה מהנושא ובטח כבר נמאס לך שאני מזיינת לך את השכל
על הסבל שלי וכל הרגשות שמחלחלים לי בפנים בעורקים ושאני תמיד
בוכה לך שאני שוקעת יותר מידי פנימה". הוא הדליק עוד סיגריה,
תמיד השיחות איתה גררו אותו לעשן יותר...

"אתה איתי?! חשבתי לרגע שברחת לי כמו כולם... בכל אופן, התחלתי
להגיד שאיבדתי תקווה... אני נכנסת לפאב או למסיבה, והרבה
מתחילים איתי ואפילו אלה שנראים ממש טוב. אבל תמיד במשפטים
שמבדרים אותי, האחרון היה "את הבחורה הכי מגניבה פה"... או
שמישהו עצר אותי ואמר לי "את יודעת שאת בחורה מדהימה"...
מעניין אם הם צוחקים על עצמם בפנים כשהם אומרים את זה, למרות
שזה נראה כאילו הם באמת מתכוונים לזה... זה לא שהם פאקינג
מכירים אותי או משהו.
את האמת, שאני לא מבינה למה מתחילים איתי כל הזמן. לא שאני
מתלוננת, זה עדיף ממצב הפוך, אבל זה יותר עצוב אם אני חושבת על
זה, כי הכרתי המון בנים ולא מצאתי מישהו שהיה לי איתו חיבור
אמיתי. אז אתה מבין למה איבדתי תקווה...
גם נמאס לי להיות תמיד בעמדת הגבר. תמיד זאת אני שאומרת "זה לא
אתה, זה אני! זה פשוט שבאת בתקופה לא טובה או קשה לי
להתחייב"... מעניין מה הם היו אומרים אם הם היו יודעים שאני
צוחקת על עצמי כל פעם מחדש, כי זה כן הם! אבל נכון, באמת קשה
לי להתחייב. אתה מכיר אותי, אני אוהבת חופש. בגלל זה נראה לי
אני גם קצת קלסטרופובית, למרות שזה דווקא נחמד כל העניין של
הקשר והרומנטיקה.
תמיד קשה לי גם לצאת ממצבים כאלה, תמיד הם איכשהו מזרימים את
זה למשהו רציני... אני לא הבחורה הנכונה בשביל הדברים האלה,
אני רק אסבך אתכם ואנסה להוציא ממכם משהו מבפנים שאתם מנסים
להתעלם ממנו... נכון, יותר קל להיות פשוט ולא להכניס עצמך יותר
מדי פנימה ולגלות על עצמך דברים שאולי לא הייתם רוצים לדעת,
וזה לגיטימי. אם הייתי יכולה גם אני, הייתי רוצה להיות פשוטה.
אבל אמרתי לך, למרות שאתה לא מסכים איתי, גורלי להיות לבד, עם
עצמי, לכתוב שירים ואחרי זה להסתכל עליהם ולהגיד: "זאת אני? כל
כך פגועה?!".
אתה מקשיב לי?! אלוהים?! אוף... עוד פעם הוא ברח לי...
עכשיו מי יארח לי חברה עד שאני אסיים את הסיגריה...