את כל כך יפה שוכבת לי במיטה
בחיוך מתענג ובעיניים כואבות
ושיערך נופל על גופך העירום שספג את כל מהלומות החיים.
רק לשבת מולך,
להביט בך,
שרה לעצמך במערבולת חושים מנוכרת
בעולם שלך עמוק בתוכך.
אותך אף פעם לא נבין איך את אוספת שלוליות.
את לא שייכת לעולם, את לא שייכת לכולם
ומחפשת השתייכויות.
אם רק הייתי יכול להתמזג איתך לחול של כוכבים
להתמוסס איתך בדמעות שזולגות על פניך
כשאת יושבת ובוכה על אלפי המנגינות.
אין לך סיום ואת נשארת מחפשת משמעויות.
אני רוצה שתנשקי אותי, תגעי בי, תבכי לי
ואני אחלים לך את הצלקות שחרטת על עצמך.
מתי כבר תצופי? תלחיני את החיים שלך
במקום לברוח ולצרוח די בידיים מורמות.

את כל כך יפה שוכבת לי במיטה...
אותך אף פעם לא נבין כשאת אוספת שלוליות.