"חשבתי שראיתי בפאב את גיא." איזה גיא? "ההוא שמת."
"אני לפעמים מדמיינת אותו בכל מיני מקומות, שאני רואה אותו,
חי. זה חלק מהכוחות שלי".
מגיעים לרמזור אדום. "זה אני עשיתי". אתם יודעים. יש רגעים
שבהם אתה חייב לעצור ולהסתכל להוא בעיניים. אם יש או אין כוחות
- זה סתם עניין של מבט, לא? עוד יומולדת, הזמן עובר בצורה
מעצבנת וגם אם ההוא זיין היום את ההיא, שהוא בכלל לא רוצה, אז
איך זה קשור אליה?! אתה חייב לצאת מהעניין הדפוק הזה, אחרת...
לא תמצא איך למלא את החלק השבור שבו. האמת, שלחשוב שהוא פה רק
כדי לאהוב ולא לקבל חזרה זו הרגשה מעצבנת, ובעצם כלום כבר לא
אומר כלום.
סתם לכתוב כל מילה שבאה לראש, או באמת יש לה כוחות ואם כן - אז
איך זה לא באמת עוזר? אני רוצה שתוכלו להרגיש את הצביטה של
ההחמצה. אם אי פעם מישהו חשב מה ההרגשה הכי גרועה בעולם, אז
ברור שזו החמצה. זה מין כזה פספוס שאפילו אתה לא מסוגל לסלוח
לעצמך. אז איך זה קורה שוב?
כן ללכת לא ללכת, זה עניין רק שלך ופתאום אפילו הכלב הדפוק של
השכן אומר לך מה לעשות. איך הוא בכלל יצא מהבית? הדלת לא אמורה
להיות סגורה? מה זה משנה, כי גם השכן מלמטה מת. לא בדיוק מת,
עבר למקום אחר בשבילי. אני מקווה שגם בשבילו.
היא אף פעם לא שמחה. זו בעיה? למה לנסות להגדיר את האושר כמשהו
שלא נוכל באמת לראות, כי היום יומולדת והאמת שגם הליצן דיי
מבואס. כנראה שוב שבר את הראי של האוטו בכניסה. הוא ממש מצחיק
לפעמים, אבל לנהוג הוא לא יודע. חסר רגש, אולי זה בעצם פונקציה
של זמן של להיות ביחד. כי אם אתה מרגיש דיי אשם בכל הסיפור
הזה, אז איך אתה תקוע עם אותם אנשים מסריחים כל הזמן ואיכשהו
זה לא משתנה.
אז איפה היית ביומולדת? 100 מטר מתחת למים. חשבתם על מקום יותר
טוב להיות בו בגיל 21? אני יכול לחשוב אילו על יותר מ-32
מקומות כאלו. ועם הלונה-פארק זה אפילו כמה יותר, אבל שם לא
הייתי כבר המון זמן. אם היית מצליח, כבר היית מפסיק לנקד
ואפילו מוריד את הנקודה בסוף המשפט.
עכשיו זה הזמן לתת לרגש להתחיל להניע, לסובב את הגלגלים בעצמו
ואולי אפילו לזוז לאנשהו. אם תמצא הסבר לכל מיני מילים שאף אחד
לא באמת מבין, אולי תשיג כל מה שתרצה, וגם אותה?
לא. אותה כנראה לא.
מוריד ת'שיר, סורק על דיסק. כמה תמונות. וכמה מילים יותר
דפוקות מהליצן ואם זה לא יעבוד - אז מה כן? מקווה לפחות שבא לה
לבכות לפעמים. אולי סתם בשביל להרגיש טוב לרגע.
אם הכל מורכב מסתם דברים, אז בעצם למה לא? וגם להפסיק לכתוב
באמצע כי אולי אתה מאמין שכל אחד יכול להמשיך את זה איך שבא
לו, אז פשוט אל תשים את הנקודה בסוף המשפט  אה, לא יכול.