את יודעת,
כבר נהיה מאוחר
היום אני עוד כאן
מחר אני לא מבטיח שום דבר

במראה רואים רק את הפרונט
חשבתי שיש בי טיפה פחות
רעל וסיוטים
מוזיקה עצובה וסרטים
כשרע לך תתקשרי
אז אני הכי טוב

אבל לא עכשיו
לא למדתי לשמוח
אצלנו לא שמחים
רק בוכים על זה שאין כבר כח

זאת לא מחלה זה כל מה שאני
אולי אשתנה בשנה הבאה
כשימריא המטוס
ותחליטי לא לחזור
אחשוב לעצמי
אולי הייתי צריך כבר לעזוב

ולשבור את כל הכלים
להתחיל מהתחלה
להתרפק על געגוע
להבין שעכשיו רק יהיה יותר גרוע