עולה על בואינג 777 טיסה AA70 לפרנקפורט, נזכר בימים ההם,
בימים שמטוסים הרעידו לי ת'חושים, השרוולים העלו לי ת'אדרנלין,
ימי נעורים, הו! איך שאהבתי... אהבתי ת'חוברות שהיו מחלקים
בכיס האחורי של הכסא.
היום עדיין מחלקים חוברות וגם האוכל לא השתנה בהרבה, הדיילות
עדיין בחצאיות חושניות ובאיפור כבד. אני עדיין אוהב לטוס חשבתי
לעצמי, רק הרעידות, של החושים כלומר, נעלמו וגם לא נותנים יותר
להיכנס אל תא הטייס. עניינים של בטחון הציבור כך טוענים.
טיסה AA70 ממריאה בבוקר גשום וסגרירי מדאלאס לפרנקפורט. אני
ממריא גם כן. תלוי לי באוויר, מינוס 56 מעלות מחוץ לחלון
האליפטי והקר, דוהה ב760 קמ"ש, 40,000 רגל (אף פעם לא הבנתי
ת'קטע עם הרגל), מפרידים ביני לבין אגם אונטריו הקפוא, המשתרע
מתחתיי ומתחת לעוד 367 נוסעים מנומנמים. מביט בנופים הזרים
הפרוסים מתחתיי, מביט גם למעלה. תמיד פחדתי להביט למעלה, זה
היה נראה לי תמיד שחור כזה. חוזר להביט למטה כי שם לא צריך
לחשוב או דמיון וכאלה. צולל בנחת לשינה מתוקה, שינת גבהים
מתקתקה. מתעורר מריחות המזון. מחכה בקוצר רוח למנה שלי. "פלאי
האדם" אמרתי לכסא הריק שלידי. פשוט מדהים, המטוסים! לא האוכל.
איך שהם כאלה גדולים ומעופפים ככה באוויר. איך אנשים כמוני
פשוט סומכים, סומכים ומשתמשים, תו לו. מטוסים, מכוניות, אני רק
משתמש. איזה תרומה אני כבר תורם לסביבה? אני עלה נידף! חופר
ונובר, משתמש, מטיל ספק. מעלי חגים לוויינים, מעבורות חלל! אתם
פאקינג קולטים! ואני? רק משתמש, לא תורם מאום, כלום. מעמסה
חברתית, חופר, מטיל ספק ונובר. טס במטוס מודל חבל על הזמן,
מעלי יש גם איזו תחנת חלל או שנים, אבל זה שם בלמעלה... נו!
היכן שצריך לדמיין ולחשוב עת מסתכלים, זה לא כמו למטה שכל מה
שנותר הוא לתאר, לפרשן, להציג את הדברים כפי שהם נראים וכדומה.
טלפונים לוויינים, תקשורת אלחוטית, מטוסים, טילים בליסטיים,
מחשבים וספורט אתגרי, אני רק משתמש. בוחן את פני השטח, ת'קיים,
לא ממציא כלום, לא תורם דבר, רק משתמש, מטיל ספק ומחכה לברק,
לאחד חזק ומדויק כזה, שיעיר סוף כל סוף את הקודקוד שלי. אני
יודע שיש שם משהו, לפחות נראה לי, אני מקבל מדי פעם אותות
(אנלוגים אמנם), חג מעל שמי איסלנד. טיסה AA70, צופה במופע
זריחה (תעתועי אזורי הזמן...) בגובה 40,000 רגל. מתחתיי מרבד
אורות, בריטניה המתועשת,הו אדיסון! ת'לא היית מאמין. המסך
שמולי טוען שעוד כשעה ותשע דקות ננחת בנמל התעופה הבינלאומי של
פרנקפורט, בחוץ כבר מינוס 59 מעלות, פרנהייט או שמא זה צלזיוס?
סתם בזבזתי שלוש שנים... גם כן השכלה גבוהה. AA70  לקראת סיום,
שניות אחרונות ובום... הקברניט מודה לי שבחרתי באמריקן
איירליינס, זה בסדר אחי, איש ציפור, אין צורך להתחנף. אני הרי
רק משתמש, וואלה מלא גרמנים פה...