מיקי חזני / נעילה |
עכשיו בשקט נשב לדבר
כי אין מקום ולא זמן אחר
נחשוב ביחד, אחשוב לבד
על מה שהיה לי ומה שאבד
לא רוצה להיות הפכפך כמו הרוח
גלי כמו הים, לעולם לא בטוח
במי שאני - במה שאתם
ואיך העולם עולה ויורד
השמש שוקעת, בתי התפילה מתמלאים
אנשים עוזבים הכל להכות על חטאים
כל נדרי כבר שולמו, כל שבועותיי התגשמו
רגעי הבטחות קשות נואשות הסתיימו -
היום.
קום מהרצפה, קום וצא כעת
לך לך מעצמך אל מי שאתה באמת
כי רגע אתה חי - ורגע אתה מת!
ובינתיים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|