|
הסתיו בוכה
הוא אמר דמעות של פעם לא נוגעות כבר בו
הוא כאב לב ששברת אך לא שברת אותו
מי אני או מה אני לך זה לא משנה
כמו העצים אני נושם בך והסתיו בוכה
אז למה הסתכלת עלי שרקדנו כל כך צמוד
אני שם מפחד מדי לשמור לך שוב מקום
הוא לחש מילה או שתיים אל מול כל כוחך
ואף שכוחו חזק פי שניים
הוא עוד מתרגש
הסתיו בוכה והדמעות מוחקות את צבע התקווה
היום עובר ואין עוד טעם אין עוד אהבה
איך פעם כל כוחי היית, רוחות של נשמה
ואני פועם לבד בחורף
אני מוקף חומה ואת הלב הזה ששם לקחת
אני לוקח חזרה...
זה מה שקורה שהלב נשבר ועל כל רסיס רשום שיר אחר... |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.