יצאתי אל המדרכות.
בשרי ביצורים ביצורים.
שלא יפחת הזעם
שלא יידע את החמלה
שיהיה לי כוח.
ואתה ישן.
כבר התעוררתי, יקירה.
היום הוא שארית חיי
וכבר אני מתגעגע
עוד מעט תפתח הדלת
תבואי, עם נשמת
חיי.
אני כבר נכנסת, אהובי
היום הזה הוא שארית חיי.
מבטים צולבים מילים
עומדות בינינו
נפער הפער
שלא יחדל.
עכשיו אני כבר לא,
זו שארית חיי
שאוזלת,
לא הולך מכאן.
זה רק השיגעון
שבורח.
היום יצרתי את השדים
שכלאתי, אהובי.
כפותיהם יהלמו
בבשר ביצוריי
הרבה אחרי שתנעל.
השיגעון כבר כאן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.