היא מסתובבת, מסתובבת, מסתובבת.
אמצע הלילה, היא לבדה ברחוב החשוך. היא מסתובבת ורוקדת, השיער
השחור שלה עף לכל עבר, הרוח הקרה מלטפת אותה, רוקדת איתה.
העיניים הבורקות שלה נעוצות בנקודה לא ברורה בשמים הקודרים.
מבט מזוגג של ילדה יפה עם לב שבור.
היא מסתובבת, מסתובבת, מסתובבת, רועדת, נופלת על הכביש.
יורד לה דם, היא לא יכולה להרגיש בכאב. היא לא יכולה להרגיש
בכלום, חתך של ילדה יפה עם לב שבור.
היא שוכבת שם, פורשת ידיים ורגליים, צורחת.
הצעקה מפלחת את האוויר, כל הרחוב שומע. אף אחד לא עוזר-
אף אחד לא יכול לעזור.
צעקה נוספת ואיתה שארית אחרונה של רגש. נותרה רק קליפה. גוף
יפה וחלול.
אין תקווה, אין אמונה.
התמימות חלפה, מזמן. |