טוב, אני חייב להוריד את זה מהלב.
אני מאוד אוהב את המקום הזה, באמת. יש פה מוזיקה טובה ומלצריות
מגניבות, ומה את יודעת, אפילו שולחנות סנוקר. כל הירוק הזה
משרה עלי קארמה טובה.
ובאמת, אני וחברי מפרנסים את המקום הזה יפה בחודשים האחרונים.
הנה, תראי כמה חרוך הלבד על השולחן הקבוע שלנו.
אין כזה דבר שולחן קבוע, את אומרת?
נכון. אבל זו לא הנקודה. מה שאני מנסה לומר זה שמאז שפגשתי
אותך פה, אני לא אותו אדם. תראי איך אני ממלמל, איך עיניי תרות
אחרי בדלי סיגריות על הריצפה כשאנחנו מדברים.
פעם, פעם הייתי מפרק שולחנות בטורנירים בינלאומיים. כמו נינג'ה
הייתי מנצח את האנגליים השרלטניים האלו עם החליפות והמקלות
פלטינה מ"יורוספורט".
היום השחור כל הזמן נכנס ראשון.
וזה לא שאני מנסה לעשות לך רגשות אשם על שהחרבת את הקריירה
המקצוענית שלי, בכלל לא.
את מחייכת. העובדה שאני נראה פולני בטח לא תורמת לאמינות הגרסה
הזו.
ושוב אני סוטה מהנושא. בילבלת אותי.
את פשוט מקסימה נורא. נורא מקסימה.
ולא קלטתי את זה כשראיתי אותך. גם לא כשדיברנו תחילה, כשבאת
לשאול אותנו אם אנחנו רוצים משהו לשתות.
רק אחרי שצחקת.
צחוק קטן של איזה שניה ושליש, וגם זה ממשהו אינפנטילי שאמרתי
בלי להתכוון יותר מידי.
והפשטות והכנות שבחיוך היפנטו אותי, אני מודה.
אבל מאז אני רק חושב איך לגרום לך לצחוק עוד קצת.
אני לא הולך להתנצל, ואולי אני צריך
כי די התאהבתי בך אחרי עשר דקות של סמול טוק. ואני רוצה לחשוב
שזה לא כל כך פשוט, שהלב שלנו הוא לא כמו פודינג אינסטנט אדום
ודביק.
את בטח לא זוכרת אותי.
ואני לא מתוסכל. החיוך הזה משמש לי מוזה גם שבועיים אחרי.
בעצם, תשכחי ממה שנאמר פה. הסיבה שאני מדבר איתך היא ביזנס
נטו. בגלל שאני צריך להתחיל להקים את המועדון המדובר נגד
הפרסומת של גולדסטאר
ונגד בירה גולדסטאר בכלליות.
את זוכרת, נכון? רשמתי לך על החשבון של האספרסו, שאני חייב
לגייס אותך למאבק.
הייתי מגייס מישהי אחרת, אבל בנהלים כתוב במפורש, "חברות בשם
הילה בלבד"
וראיינתי כבר כמה אבל אף אחת לא מקסימה כמוך.
אז לאחר התייעצות עם המנהל האדמינסטרטיבי שלי, גם לו, למרבית
ההפתעה, קוראים אסף, החלטנו לשנות את כל הקונספט של המועדון.
החלטנו אפילו למנות אותך במינוי בזק למנכ"לית. אומנם המשכורת
לא משהו, אחרי הכל המשקיע העיקרי שלנו מרוויח כרגע משכורת של
ג'ובניק, אבל אני מבטיח שיש הטבות.
מה התפקיד, את שואלת?
את צריכה רק לחייך. לא תמיד, כדי שלא תתעייפי. רק כשאני מזמין
אספרסו.
באמת שהכל למטרה טובה.
הנה, הרי את מחייכת שוב.