ערן ב.י. / בין העיתים |
כשהעבר, עבר
והעתיד, עתיד לבוא,
קצת אחרי מחיאות הכפיים
ולפני סימן הכניסה שבסימן השאלה
השמיים כחולים
ורוח לא נושבת.
יש פחד אלוהים משוח במלח
וגם הבטחה מתוקה
כמו קוביה
שלא נשברה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|