New Stage - Go To Main Page

יולי גרינדברג
/
פאקינג TIMING

מחליטה על הפעולה
מנמיכה את הרדיו
מחייגת אליך
אחרי  הופעתך החוזרת בחיי
אחרי שהחלטתי שאני שוכחת
אני מחליטה לחייג

שששששש

כמה צלצולים
אתה עונה לטלפון
מגיע אל אוזני וחודר למוחי ולבי קול עייף ומקסים
אתה מדבר איתי על החיים
על האימונים המפרכים
על הלימודים
על הדירה החדשה
על פצע שלך

אתה אומר לי:
"תפסיקי להיות רשמית כזו את כבר לא האחות שלי
ואני כבר לא המטופל שלך".
אני שותקת
ומיד מתרככת
המילים האלו קירבו אותי
התקרבתי והתעגלתי כמו חתולה קטנה הזקוקה לליטוף
התענגתי על תחושת האושר להיות קרובה אליך
למרות שאתה אי שם תקוע בבאר שבע שלך

מעבר למכשיר אני שומעת את קולך אומר
טלי אני יוצא עם מישהי...
שתקתי

כאב לי, אבל זה היה די צפוי
מה, אסור לבן אדם שתהיה לו חברה...
מותר לו. ברור שמותר לו, במיוחד אם הוא אף פעם לא היה באמת שלי
בחיים המציאותיים
מה, אני אאסור עליו...

שתקתי. בלעתי את הרוק
משהו אי שם עמוק בפנים כאב לי
כאב פיסי אמיתי
וחסר משמעות עבורי
כאב שחובה להתעלם ממנו
כאב שהוליד דמעה חמה שזלגה לי על הלחי
והזכיר לי על הימצאותי בחלל ריאלי

אבל הייתי שם בשבילך להקשיב
נטלתי על עצמי תפקיד נוסף, תפקיד של "ידידה  מקשיבה", אולי קצת
אחות פרטית,
אבל הקשבתי על מנת לזכות בעוד קצת הערכה מצדך, הערכה שלבסוף
בחלומותיי אולי תקרב בין שנינו.

שאלתי: "זה מרגש אותך"?
ציפיתי לתשובה מזלזלת אבל ענית לי
"כן. כן, היא מרגשת אותי..."
החזרה על המשפט כאבה עוד יותר
"אתה מאוהב?"
ענית לי: "עוד לא..."
שאלתי: "למה?"
שאלתי כי היה חשוב להבין
איך גופך ומוחך, אשר נתפסים אצלי כמסובכים למדי, עובדים.
מוח שעובד בצורה מסתורית ומנגנונים בו מנוגדים לדפוסי חשיבה
המקובלים,
לכן כל מעשיך אף פעם לא היו ברורים לאדם פשוט כמוני.
אכזבה ועצב התחלפו בסקרנות כואבת
סקרנות למנגנון, לרמז על איך אפשר לזכות בך...
האם זה אפשרי בכלל...
התשובה מעט הרגיעה אותי, סידרה את פעימות לבי ונתנה לי שביב של
תיקווה
כי ענית לי: "לא".

אבל הוספת: "עוד לא..."
התעניינתי מה היא התחושה שאתה צריך לחוש
ואתה ענית לי במהירות, כאילו התשובה הייתה תמיד ברורה ומובנת:

"אני עוד לא מתגעגע אליה
עוד לא רוצה להיות אתה כל הזמן."

כל כך רציתי באותו הרגע להיות אותה ההיא העתידית
שאתה מתגעגע ומשתוקק אליה
אותה אחת שעוברת בראשך בכל דקה, בכל מעשה, בכל מחשבה יומית
פשוטה,
פשוט רציתי להיות שם במקומה

מחשבותיי חזרו למכשיר הכסוף של סלקום.
בנימה קנאית מעט הוספתי רק:
"כיף לך..."

שאלתי אותך: "אתה נמשך אליה?"
ענית לי: "כן"
קיוויתי לשמוע שרק מינית
אך שמעתי משהו כואב יותר:
"אני נמשך אליה מכל הבחינות".

אמרתי לעצמי לעזאזל, למה זו לא אני?
למה?
מה דפוק אצלי
למה הוא לא רוצה אותי
למה בחר בה! בידידה שלו מהעבר
למה???
רגע,
ידידה... אמרנו ידידה...
רגע, בעצם  יש סיכוי
אולי אהיה ידידה שלו,
ואז אולי אחרי 4 שנים הוא ירצה אותי.

בחיוך הוא אמר: "היא גם מתפלאת, כמוך, למה עוד לא שכבנו..."
חיוך ריכך את פני
"אני מבינה שגילית את השיטה..."
"זו לא שיטה, זו דרך חיים. אני פשוט מחכה ל-TIMING המתאים..."

עצמתי את עיניי
זרקתי את ראשי לאחור
TIMING, אה...
אוף, מדוע גברים אחרים לא מודעים ל-TIMING?
ומתי ה-TIMING שלי ?
מתי???
כשאמות מתשוקה רטובה וחצופה
תשוקה אין סופית תשוקה מכרסמת
תשוקה לא הגיונית
תשוקה כפי שהיא תשוקה, וכזו היא תישאר כי אף פעם היא לא תתממש
כי הקצב שלי והקצב שלו לא מתוזמנים

ולי אין
TIMING
אצלי קיים רק כאן ועכשיו
או שקיים או שלא קיים...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/12/04 18:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יולי גרינדברג

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה