נפגשנו שוב, פנים אל מול פנים
הרגשות לא צפו ועלו על הסף
אולי בגלל שהם נמוגו לאיטם
ואולי בגלל שהתחזקתי והחלשתי אותם.
אבל מה שהפתיע אותי זה שאמרת שאתה מתגעגע אלי
נכון, גם אני התגעגעתי אליך,
אבל לא באמת חשבתי שאתה תתגעגע אלי...
הרי זה אתה שחתכת בגלל חוסר רגש - כדברייך.
לא ניתקנו קשר והמשכנו לדבר.
עכשיו, כשסיפרתי לך שאני רוצה לקחת רגילה,
ביקשת שאקח אותה עם זו שלך.
הסכמתי.
האם זו הדרך חזרה?
אני לא יודעת, שנינו לא יודעים מה יקרה
שנינו יודעים שזה יהיה טוב אם נחזור, כי השילוב הוא מעולה
אבל בינתיים אנחנו זורמים, והפעם אני נותנת לך להוביל.
אתה פתאום נזכר בדברים שקרו כשהיינו ביחד, ושואל אותי עליהם.
אין לי מושג איך אתה מגיע לזה ככה פתאום אבל זה לא מפריע לי.
אני אפילו לא יודעת אם אנחנו ממשיכים מאיפה שהפסקנו, או שאנחנו
מתחילים הכל מהתחלה.
אבל בכל מקרה שיהיה בהצלחה!