אנשים אוהבים דברים שהם קשים להשגה,
אנשים אוהבים כל הזמן ברמות בקושי לעלות עוד דרגה,
הם אוהבים להיות במעין אתגר,
הם אוהבים את הזר ולא המוכר,
את המיוחד ולא את הרגיל,
בשבילם הוא סתם עוד תרגיל,
הוא לא אתגרי,
הוא לא מספיק אכזרי,
אותם הוא סתם משעמם,
עד כדי כך שממנו הם הולכים להירדם,
לזרוק אותו הם ממהרים,
ואל האתגר הבא שוב דוהים
הם לא מבינים שהאתגר לא כזה בטוח,
הוא עלול לעשות עליהם סתם רוח,
אבל כנראה שזה מה שהם אוהבים,
להיות פגועים ואפילו מושפלים,
אבל שלא יחשבו שהקל יוותר,
הוא ימשיך לנסות ובמקום האתגר להישאר,
את מקומו לתפוס,
וגם אם בדרך הוא יצטרך אנשים אחרים לדרוס,
יום יגיע אתה עוד תבין,
זה יקרה ואז אתה פשוט לא תאמין,
שהקל יהפוך לקשה,
ואז אותו אתה תרצה,
הוא עליך יוותר,
יהיה לו מישהו אחר,
הוא אותך ישבור,
אחרי שיצליח אותך מליבו לעקור,
ואז תבין שלא "כל מה שבא בקלות הולך בקלות",
תבין שעשית טעות,
טעות שלא תסלח,
טעות שאותה אתה לא תשכח.