סתם, בא לי לכתוב מונולוג, פרגמנט, ווטאבר... ולא אכפת לי אם
זה לא איכותי מספיק בשביל כמה אנשים כאן. תזדיינו. אוקיי, אז
למה אני עצובה?
מה כל כך רע לי בחיים דמט!?
קודם כל זה. שאנשים מצפים ממני לשלמות כזאת שזה אומר שבכלל
אסור לי להתעצב. אסור לי לחשוב מחשבות אובדניות. אסור לי
לחשוב. שיזדיינו גם.
זה נורא שהזמן עובר כל-כך מהר, פשוט נוזל לי בין הידיים ואני
מאבדת יותר מדיי אנשים שחשובים לי.
מעצבן אותי שלא אכפת להם.
הורס אותי שאנשים יכולים להיות כאלה זונות לפעמים, נמאס לי
להיפגע כל הזמן. נמאס לי מזה שכואב לי הראש מרוב מחשבות ושהראש
הזה לא יכול להיות ריק לפחות פעם אחת.
נמאס לי מזה שמורים למתמטיקה חושבים שאני מטומטמת כי לוח הכפל
זה הפסגה בשבילי.
עוד תוספת לרשימת ה"תזדיינו" שלי.
אני שונאת לקום כל בוקר ולעשות אותו דבר, באותו מקום עם אותם
אנשים. שונאת את זה שאני נחמדה מדיי.
אני שונאת את זה שכל-כך חם כל הזמן, אפשר למות.
נמאס לי שקוטלים את היצירות של פלג. האנשים האלה נמצאים בראש
הרשימה שלי.
נמאס לי שאומרים לי מה לעשות ושמתיימרים לנתח אותי, בעיקר
אנשים שלא מכירים אותי.
שונאת שהם אומרים שיש לי עיניים כאלה יפות בעוד שהם מסתכלים
לאזורים אחרים.
אי שונאת צבועים. עוד יותר שונאת מתלהבים. מה אתם חושבים שאתם
יותר טובים מאחרים??? תצטרפו לרשימה...
אני לא אוהבת אנשים מושלמים. לא לידי בכל מקרה, אני עוד יותר
לא אוהבת אנשות מושלמות, הן הכי גרועות. הן מפחידות.
נמאס לי מחן. שאני מנסה להיות נחמדה אליו אבל הבנאדם פשוט
שרמוט לא נורמלי. אני לא אוהבת עכבישים. וג'סיקה סימפסון זה
בכלל דבר מחומצן ומיותר.
נמאס לי שכל בלונדה עם ציצים נחשבת לאמנית איכותית.
אני שונאת שלאנשים שנחשבים אינטיליגנטיים קשה לקלוט את שם
המשפחה האמיתי שלי. כולה 5 אותיות...מה מסובך?!
אני שונאת שמוציאים עליי ת'עצבים. לכו תקנו שק אגרוף או משהו.
שונאת שקוראים לי "מותק", רק לכמה אנשים בעולם מותר. עוד יותר
שונאת שקוראים לי כוסית.
אני יכולה להרביץ למי שיקרא לי ככה. אני שונאת ששמים שירים
מסריחים ברדיו, וזה או שתשמע חרא או שלא תשמע כלום.
אני שונאת שחושבים שאני תמימה...ננההה! או שלא.
אני שונאת אנשים מתלהבים. אני שונאת את הרגליים שלי. הן בכלל
לא גמישות, וגם הגב שלי, אפילו שאני עובדת עליהם כבר כמה שנים.
בכלל אני שונאת את הגוף שלי.
נמאס שמשדרים את "סיינפלד" בפעם ה1000- בערוץ 3, זה כבר לא
מצחיק.
ודי כבר! אני לא בלונדינית!!!! זה כמה פסים בשיער כוס אמק!
נמאס לי להתנצל על כל דבר תמיד.
אני שונאת גשרים בגיטרה, הידיים שלי קטנות מדיי בשביל שהם
ישמעו נקי. שונאת אוכל.
ודווקא הדברים שאני אוהבת משמינים בטירוף.
אני שונאת טלפונים סלולריים. זה סתם מצלצל כל הזמן ועוד משהו
שצריך לסחוב, ואני תמיד שוכחת לפתוח אותו.
אני לא אוהבת ערסים ופרחות.
נמאס לי לאהוב. זה דבר מסוכן ורע. כבר עדיף לאכול...
ולמה רינו ריינס הוא רק דמות בטלוויזיה?!?!? :-(
אני לא אוהבת את טורקיה. יש שם אנשים מפחידים.
אני לא אוהבת ילדים קטנים. הם עוד יותר מפחידים והם בוכים כל
הזמן. אבל אין.
הדבר שאני הכי שונאת בעולם זה שאומרים לי "לא משנה", זה יכול
לשגע אותי.
וחוצמיזה אני שונאת שמתקנים אותי שאני אומרת "יושנת", לא
אומרים "ישנה"!. יושנת זו מילה יותר חמודה. ובא לי. וחבל...
אני שונאת עוד הרבה הרבה דברים אבל...עיזבו, לא משנה.
גם ככה זה לא מעניין מישהו במיוחד.