יעל ביבל / לא התייאשתי |
כמו קנה סוף התכופפתי, כופפת אותי המון פעמים אבל האמנתי, תקוותי העניקה לי כוח להתיישר בחזרה, להמשיך לנסות, לעולם לא לוותר. ואז שוב כופפת אותי, שוב התכופפתי וחזרתי לעמוד. שוב התדרדרתי כמו אבן במורד, אבל שבתי לעמוד יציבה ושוב זרמתי כמו נחל במישור. והצבת לי מכשול וסחפתי אותו איתי, המשכתי אותו והוא נלחם ובסוף נכנע. ואז הגעתי למפל וזרמתי למטה. בול העץ שהנחת לי קודם, נפצע ונשבר ואני המשכתי לזרום ברעש ובשקט. שקטה מבחוץ אך סוערת מבפנים. ואז הגעתי למקום יפה, ירוק. החיות שחיו ליד האגם שלי שתו ממני עד שהתייבשתי. לא התייאשתי, נכנסתי לקנה סוף. והתכופפתי ואיימתי להישבר אבל המשכתי, ואז באו מים ולקחו אותי, עברתי איתם מפל ועוד אחד ובסוף נשברתי. כמה יכול לספוג אדם? ![]() ואז התאחדתי עם האדמה והמשכתי במסע... אסור להישבר, אסור להיכנע... לא למשהו שרוצים כל כך. 3.11.2004 |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|