|
הוא עלה מן הים
בעיניים בורקות
מחייך בחיוכו הלבן
אליי.
הוא צעד אליי בצעד אמיץ
והקסים את ליבי.
בחיוך בליבי בעיניי
בשפתיי בצחוקי.
מוחי וליבי השתעבדו
אל חיוך.
אלי, אל הים
שירד אל נפשי,
שהשיב את צחוקי
ונתן לי להרגיש.
התאהבתי באל
ואין דרך חזרה,
לכל דמעה יש את טעם הים
ועיני תכולות כמו ליבו.
משועבדת לאל הים
ועכשיו אין דרך חזור.
25.10.2004 |
|
|
עשיתי
חושבין...
אשור אובליט ה1
היה ממש שאקל,
וכך גם
אשורנדרפל ה2,
תגלת פלאסר ה1,
תגלת פלאסר ה3,
סרגון השני
וסנחריב. אבל
אני? אני
נדפקתי. סתם
הייתי איזה מלך
אשורי שאף אחד
לא זכר...
טוב... לפחות
אני לא
אפרחדון...
כי כולנו הרי
יודעים מה קרה
לאפרחדון...
חחחח...
שלמנאסר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.