אחרי פרק זמן ארוך של פעילות סתמית אך לרוב מהנה, אני חייבת
קצת לנוח, לנשום עמוק ולקחת כוחות להמשך. אז אני פורשת לרגע
מהקבוצה, והולכת לשבת איתה. משלימות פערים, מדברות על כל מני
נושאים, חלומות ותקוות, תוכניות ובעיקר הרבה מאוד זכרונות. אבל
ישנן פעמים בהם אנשים מפריעים לנו בתוקף, לא נותנים לי למלא
מצברים. ואז אני מרגישה את הדם אוזל מרוב עצבים, ורומזת בגסות
שהם מפריעים. אך מה עושים כשמדובר במישהו קרוב אחר? רק נושמים
עמוק, מסתכלים ברצפה ומקווים שהוא יעבור ויילך. כנראה שעוד
אנשים צריכים למלא את עצמם בכוחות מחודשים...
ולאחר מכן אני יכולה לשוב בבטחה אל הקבוצה, לפחות עד לפעם
הבאה...
אגב, זה גם תקף הפוך...