מוזר לראות איך בסוף הדברים מתקשרים
דבר לדבר מצטרף, ושוב ושוב אתה מגלה דברים מהעבר
שמתחברים להווה ויוצרים את הפאזל הזה.
זה לא יכול להיות שככה יצא,
לא יכול להיות שאין משהו שמסדר את הכל עוד לפני הבריאה.


למה הגשם יורד, ואיך יכול להיות שאצלם מעונן ואצלנו כבשן.
תסביר לי שוב ושוב, כי גם אם אבין רק חלק קטן, לי זה עדיין
חשוב.
אך מה עם אותו חלק שלא נבין לעולם. איפה  אותו חדר סודי
שבו נמצא החלק הנסתר של עולמי.


רוצה שהכול יהיה פשוט יותר, אך יודעת מדוע הוא לא.
אם לא נתאמץ ולא נחפש וקצת נפקשש, לא נדע מהי השמחה
לא נדע מהו אותו הרגע שבו משיגים את המטרה,
לא נדע מהו אותו האושר הנפלא.


תסביר לי את כל מה שאפשר לדעת, כדי שאוכל לצאת לחפש.
כי אני יודעת שאי שם מחכה לי החדר, שבו אוכל להבין את הכול.
כי קשה לי פה להיות, בלי להבין ורק לנסות לגלות,
לנחש מחשבות, להבין הרגשות ולפצח את כל התהיות.