הגר קציר / חיבוק |
הוא רך ועוטף לכמה רגעים.
פתאום הכל נראה כל כך לא חשוב,
כי נעים וטוב, רוצה שוב ושוב...
ואז מתחיל החשש -
פחד נורא, מערבולת בבטן ,
מה בעצם קרה?
שלא יעזבו אותי, שלא ירצו לעזוב
שיחבקו עוד ועוד, אני לא רוצה עוד לכאוב.
ואז אני עוזבת כדי לא להעיק
כדי לא להיות נעזבת
סבלתי מספיק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|