|
יושבת לידך על שפת האגם
שפתיך אדומות כדם
שרה לך שיר עצוב
- שן לך אהוב
עוד שניה וליבי מפסיק לפעום
אני מבטיחה לך שנפגש במרום
יושבת עצובה לידך
לא נגלה שום רגש מגופך
חשה את נחתך
אך רוצה לחוש את אהבתך
האם זה הוגן?
- לעולם לא אדע
אך אני יודעת שהמוות
אינו בררה. |
|
|
כשגמבה במחזור
אני עולה לה על
הכתפיים ומושך
החוצה את החוט,
יוצא סילון דם
אדיר שמאפשר לנו
לפתח תאוצות על
סלוגניות, רק
מה? כל פעם
אנחנו נכנסים
לאף של האיש
האדום.
נהגות...
זוזו לסטרי,
טייס וכייס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.