ליאור דגן / לטעום |
לא הבנתי מה כל כך נבהלת פתאום
באהבתך הייתי כצולל
ומאז אני רוצה רק שוב לטעום
ברחובך סובב אני מרדת ליל
שיתלחשו בעבר השני
השכנים שבכניסות מצטופפים
ברחובך מרדת ליל סובב אני
חתולים לי לשלום מנופפים
איך שברו אותך במבטים תוהים
לא יכולת לסבול שפוחדים ממך
אי אפשר אמרת לי שכולם טועים
ולכן התחלת לפחוד מפני עצמך
באוזנייך כל הזמן מתהדהדים
לחשושים והצטחקקויות כבושות
שוב ושוב מבט תפזלי לצדדים
קמטוטי קמטים פניך נחרשות
לא תיארתי שאני לכך עלול
באמת רציתי שיהיה לך טוב
הלוואי שתחזרי אל המסלול
שאותי מזכרונך תוכלי לשטוף
אך אם בפינה שכוחה בתוך ראשך
חתולי רחוב ישובו ליילל
היזכרי בי, סיוטך המתמשך
עוד ממתין לך ברחובך מרדת ליל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|