יש לי חברה שעוברת את משבר גיל המעבר.
באמת, היא רק בת 16, אבל היא בתוך זה חזק...
היא אומרת שכבר נמאס לה שיהיה לה טוב, שיהיה לה חבר שאוהב אותה
כמו שהיא, ושהיא אוהבת גם, שתהיה לה משפחה, שיהיו לה חברים.
נמאס לה כבר מהחיים שלה.
היא אומרת שאולי היא כבר גמרה לחיות את החיים שלה מהר מדי,
ועכשיו נשאר לה רק השאר. שהיא כבר גמרה את מכסת האושר שלה
בחיים האילו.
היא עוברת את משבר גיל המעבר 20 שנה לפני הזמן.
היא עכשיו חושבת שאולי היה לה עדיף לא להיות כל כך מאושרת כל
הזמן עד עכשיו.
להיות קצת עצובה, מרירה, כועסת, מתוסכלת...
להרגיש את הכל במידה, בזמן. קצת אושר קצת עצב.
ועכשיו זה נגמר, אין לה יותר, ואולי עוד מעט היא כבר תתחיל
לסכם לעצמה את החיים,לעשות מאזן מעשים, חשבון נפש...
ולגמור מהר את שאר הרגשות, מה שנשאר לה...