אנדריאה כחולה / אורי ונועם |
בלי שישימו לב שאני כאן
לשבת בשקט, ליד השולחן -
כי כשהם מנגנים אני שבויה בחלומות.
מימין גיטריסט, ומשמאל פסנתרן -
קשר חם וחזק וכפול.
כל אחד מהם בנפרד רגוע ושקול
אבל לשילוב אבדה השפיות מזמן.
ואני, צופה מהצד וחולמת
וכשהם מאלתרים עולה לי שיר
אותו אני כותבת כדי לא לשכוח תחושות:
תחושת ההתפעלות של צעירה מהופנטת
של קצב איטי, בינוני או מהיר
ושל הערכה לאלה שאינם חוששים מטעויות.
5/11/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|