|
עטפיני בקוויך השחורים
השאירי רישומך על דפי הלבן והגדול
ואז קמטי חזק חזק כמו אגרוף
כמו לב.
פתחי לאט לאט באצבעותייך הנוגעות
עסי בזיעתך פיסה אחר פיסה
בציפורנייך חירטי מחדש את הסדקים
ואז שוב ושוב
עד שאהיה רך ונעים כמו ממחטה
לנגב בה את דמעותייך.
|
|
|
הייתי אצל
היועץ. אני, ככה
אמרתי לו,
כשאהיה גדול -
אני רוצה לנוח.
הנח בצל מתכנן
את העתיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.