לך לך נבל נכרי,
על כל לילותי בם קיווית
מלוכה על ילדי,
רציתי מעט מאום,
קיבלתי נהרות זורמים בשולי ימיך
ועדי מזהב מכסה פג נולד,
עצי ברוש הנוטלים רוך ובדידות,
עוגמת נפש אף נתת,
שאוכל להזות את פניו,
מזקק בית הילוליו.
גיא בן הינום,
לך לך נבל נכרי,
חי שלו את כתלי גופי,
מלטף וגומע,
מרכך נשמתי לבל
תינוק יוולד.
נסיגת האושר לא תדע צער.
עוולות תחול בימי.
הפג הנולד,
הבעל הנועד,
האושר הנרעד,
נמוגו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.