|
אנחנו ערב והכאב הוא זריחה חדשה
אני חופן אותך בכפות ידיים מורגלות
ואת נצמדת אל כתפיי את אומרת:
הפרידות שלנו תמיד מיוחדות בוא ניפרד עוד פעם
יש אור בהיר על השדה ושני ילדים משחקים כדורסל
אני מביט כיצד את נחפזת בדרך ומחכה שתסתובבי אליי
יושב על החומה שזה הרגע הומרה ל'שלנו'
אבל אינך עוד בפינה גבך הולך ומתרחק
רק את יודעת אותי אני מרגיש את זה בנשיקות שעל המצח
כששפתייך פוגשות את שלי באמצע הדרך אני יכול להתמלא דמעות
מהקטיפה שבחיבוקינו אני מתפרק ונבנה מחדש
בעינייך ישנה עייפות ישנו קסם ישנה אהבה
לא עוד יום גורל מתוק אני טווה קורי עכביש של שכחה
אם אחשוב עלייך עכשיו אהיה עצוב ויש בי כל כך הרבה שימחה
כשאת הולכת ממני בכל פעם לתמיד ישנה השמש והשדה
ספסל ושני ילדים ובכל פעם זה כל כך יפה |
|
בקרוב...שובו של
הקאם בק!
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.