עזביני למחשבותי
כי הבדידות נטמעה בי כבר
אין מציל בחוף דמדומי
ואין מנוחה לי מלבד העבר
ושפתי היא שפת ערלים
מוחי נטמא אלף טומאות עולם
וליבי זה הקטן כבר מרעים
איכן הוא הטוהר - לאן נעלם
וכמעט נחרב משכן הגואל
ומחשבה זו אחזתני בדבר העולל
לגמוע דבר מאבקת רוכל
לשלשל את אותו זרע מקולל
סורי לדרכך ועזבי זה העלם
אישה ארורה הרסנית
בזכותך יבנה המקדש כאן כקדם
בזכותך יהרס בשנית | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.