|
נמאסו עליו החיים
כל היום רק בכי ועצבים
לא יכל הוא לסבול
בכובד העול
של לחיות
לא ידע להעריך
את אשר שנמצא
לא ידע עד שראה
שמוות עורב בפינה
ומאז אותו יום
מאז אותה חוויה
מודה הוא לאל על אותה הצצה |
|
|
איך שלא תסתכלי
על זה,
אנחנו מתרחקים!
אמא אדמה, בשיר
פרידה מהיקום
האין סופי
שמתרחב לו כל
שנייה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.