|
תחושת אשמה
נמהלת בגועל עצמי
ודחייה
מתכוננת למכה הבאה
ובוהה
משפטים קצובים, מחורזים
מנסים להתאים
ולהשלים
את החלל הריק
שבפנים
שעון מתקתק
זמן זועק למנוחה
וממשיך
לדרך המוכרת
והישנה
המחשבות אינן עוזבות
רק מגבירות את הכאב
שמצטבר
ונערם כמו אבק
מחניק
בור נפער בתוכי
מאיים להשתלט
ולסיים
את מה שעוד לא התחלתי
בעצמי |
|
|
מה אם אלוהים
היה אחד מאתנו?
סתם אחד אפס
מובטל בלי חברה
שלא מכניסים
אותו למועדונים
מאתנו?
אביה האיום,
מנסה את כוחו
בשירה
פופולארית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.