בערוב ימיו, הפיניקס נשרף, ומהאפר נוצר גוזל חדש.
עוף החול לעולם לא מת, הוא רק מתחיל מחדש.
וכך גם האהבה.
דמעותיו של עוף החול הן בעלות סגולות מרפא וכח.
הן יסגרו כל פצע ויחטאו כל צלקת.
וכך גם האהבה.
עוף החול אינו נעלם לתמיד. הוא חוזר, כל פעם בגילגול שונה.
וכך גם האהבה.
כל פעם אדם אחר, מערכת יחסים שונה, חוויות אחרות...
אבל עדיין - אהבה, כמו שהיא, מערכת יחסים נשארת בשמה,
ואהבה, אם היא נמצאת, למרות חמקמקותה (ממש כמו הפיניקס...)
היא הדבר הכי טוב שיש.
האהבה מרפאה כל מכאוב. היא עוזרת ותומכת, מפיגה רגשות כואבים
ופצעים פתוחים ומדממים על הלב.
אבל היא,
בניגוד לעוף החול, שאינו קיים - הוא רק מיתוס,
גם גורמת לכאב ושבר רב,
ורק האהבה שתבוא אחריה (בתקווה) תהיה מסוגלת להשכיח ולרפא את
אותה הצלקת המפעמת פנימה.
19.4.2004
יום השואה תשס"ד
5.11
מעלה את הקטע הזה רק עכשיו,הרבה מאוד זמן אחרי.
מוקדש בתודה לעמית, איש יקר,שעזר לי להבין שיש המשך תמיד.
|