[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נאור פרטוק
/
הזמן עובר ולא עוצר

הרבה זמן שאני כבר לא כותב
היום אני אגמור את הדיו מהעט
אני אכתוב על כל מה שמציק וכואב
כי אין לי דרך אחרת
מתחיל להיות קר אז אסגור קצת חלון
אתכסה בשמיכה ואתן לאצבעותיי לרשום
שהזמן עובר ואנו איתו
אם רק יכולנו לעצור לעמוד ולראות
את האיש הזרוק שם בפינה
את האישה שכבר אפסו כוחה
את הילד הפוחד מבני גילו
את הילדה שבספק אם עוד תדע אהבה
את החייל שכבר אינו מבחין בין טוב ורע
את האדם שמתפוצץ ומרסק איבריו
את המדינה שכבר מזמן איבדה את דרכה
את העם הגוסס ללחם וחמאה
הזמן עובר ולא עוצר
אם יכולנו רק להתבונן
בעולם הרץ אל סופו
במחר הבלתי נמנע
ועלייך
ואז דממה היתה מגיעה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאז ששלי התחילה
ללמוד
באוניברסיטה
התחלתי להבין
למה חשוב שתהיה
השכלה גבוהה.
היא מאוד השתפרה
. מאוד.



החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/04 21:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נאור פרטוק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה