ט"ז תמוז תשס"ד
אני כאסקופה נדרסת לרגלייך
אני הולך ומאבד שפיותי.
מנסה נואשות לגלות סודותיך
ושוקע לאט ביגוני.
את כמלכה מעלי ניצבת
את ממריאה לגבהים נסתרים.
מצפינה עברך, לא נותנת לגעת
סוגרת עצמך מבפנים.
אני מחכה לבשורה משמים
אני מתפלל לסימן ואות.
מחפש רמזים ומביט בעיניים
מצטמק באימה מפני הבאות.
את כבר גדולה והכל את יודעת
את נטועה כאלון שבע שנים.
בביתך המגודר בקירות ובשער
סוגרת עצמך מבפנים.
אני מנסה את הדלת לפתוח
אני מנסה לקרוע חלון.
מבקש להציץ, לא מצליח לפגוע
מתקרב אל סיפך: על סף חידלון.
ואת כבר אותי לא סופרת
את ממשיכה את דרכך בחיים.
מביטה בשלווה, כל מילה מיותרת
סוגרת עצמך מבפנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.