New Stage - Go To Main Page


כשהייתי בכיתה ד' הברזתי עם אבא שלי והלכנו לסרט בבוקר. סרט
קראטה מגניב, מהסוג שעושה חשק ללכת מכות ולעשות קולות סיניים
אח"כ במשך כל היום. אח"כ אכלנו בבורגר ראנץ' (אז עוד לא היה
מקדונלדס או בורגרקינג או כל מיני כאלה), ואח"כ הלכנו לבקר את
סבתא בבית חולים. בדרך הביתה עלינו על מוקש רגל והתפוצצנו.
עפנו באוויר בהילוך איטי, אני ואבא וכל החלקים שלנו. בזמן
שעפנו באוויר היה לי זמן לחשוב על כל החיים שלי. המחשבה
האחרונה שחשבתי היתה שממש חבל שעפה לי היד דווקא כשהכי בא לי
על קראטה. הדבר הבא שזכור לי הוא שאני שוכב מטושטש על מיטה
בבית חולים ולידי דוקטור מחבר לי ליד עירוי של דם המכבים.
הוא הסביר לי שאני חולה והוא דוקטור ופה זה בית חולים, ומה
שמזריקים לי ביד זה דם שסחטו מהמון המון מכבים, ושזה נדיר אז
כדאי שאני אגיד תודה לכל אותם מכבים. אז אמרתי, אבל בסינית.
אח"כ שאלתי אם אפשר לקבל מסטיק, כי היה לי טעם מגעיל של בצל
בפה. כנראה מההמבורגר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/8/01 6:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית טורקניץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה