הייתי איתך,
כל שנייה התחבקנו.
אהבת אותי,
אהבנו שנינו.

לא היה צריך להסתיר כלום,
היית אצלי, בגלוי.

לא פחדתי יותר,
הבנתי שאתה יותר חשוב.

חבל
שזה היה רק חלום.
חבל
שמחר אתעורר שוב לבד.
חבל שאותי אתה לא אוהב כל כך.
חבל שקשה לי לספר.
וחבל,
חבל שאני לא מצליחה להתגבר על הפחד.

והיית כל כך מאושר בחלום,
והיית איתי,
והיינו שנינו.

זה היה נראה כל כך אמיתי,
התגשמות הרצון היפה,
שלי.

אם הוא לא היה רק שלי,
אם אהבנו שנינו,
אולי החלום היה באמת מציאותי
והייתי מתעוררת לידך.

חבל.


מה יהיה הסוף?

2.10.2004