כשאני הולכת לאיבוד
בין טיפות ההגיון
עם מטרייה צבועה בצד
הרגש בוער.
השמיים זועקים, העננים רועמים
והרגש בוער בלהבה
טיפות ההגיון מכבות לי את הרגש
ואני חסרת אונים,
אבודה
אני עלולה לטבוע ולהשרף
הרגש יכאיב וההגיון ישקיע וישכיח
כשאני בוחרת ללכת עם הרגש אני נכוות
כשאני בוחרת לזרום עם ההגיון אני, טובעת ונעלמת
ואתה אטום בתוך מחילה ולא מתמודד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.