היא מסתכלת בי שעות
מפנה את מבטה מידי פעם
היא נוגעת בי בעצב
מנסה את מזלה בלחישות

רסיסים של טיפות
גלים של אשליות
מתקבצים למאגר גדול
לו רק יכולת לדעת
לו רק יכולת להבין
איך נגיעה אחת קלה של מים
תסחוף אותי קשות

רק ימה גדולה של אהבה
לעולם לא תפנה את מבטה
לעולם לא תהדוף את דמעותי
משתקפת מבעד לדממה דקה
מהפנטת את כל מי שרק ירצה בקרבתה

היא משתדלת לא להרחיק
אך לעיתים נסוגה קצת אחורה
רק רוחות של סיפורים
מגלות לי מי בכה כאן לפני

דמעות שזלגו מעיני
הפכו לטיפות שנשכחו כבר
חזרו למקומם האמיתי
לו רק יכולת לנחש
לו רק יכולת לספר
איך מעצור אחד שהשתחרר
ימשיך לדלוף עד סוף ימיי