[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אדם זקן, אישה בהריון, זוג צעיר, ילד על רולר בליידס. הוא בחן
את מטרותיו בזהירות, למצוא את המטרה המושלמת, שתאתגר אותו
במידה מספקת, אך לא להסתכן בבזבוז של כדור - לעזאזל, הם
יקרים.
גם את רובה הצלפים הוא יצטרך להחליף - או לפחות לשדרג.
אדם צעיר, לבוש כמו ערס, נכנס לשדה הראייה. הוא עקב אחריו עם
הכוונת, בוחן אותו. עם כל הטלטולים בהליכה השחצנית שלו, הוא
יהווה מטרה מספיק מאתגרת. "תן לי סיבה, רק תן לי סיבה" הוא
חשב, בזמן שמיקד את הכוונת בין שתי עיניו של הנער. הנער גירד
את אשכיו. "תודה", מלמל, וסחט את ההדק.



הוא ציפה להתמוטטות של הנער, לצרחות של אנשים, לילדות בוכות.
הוא לא ציפה לעוף אחורה, מכוסה דם ומקלל. "מה השתבש?" הוא
שאל את עצמו. הרובה. זה הרובה הארור. כבר מזמן הוא לא מתפקד
כמו שצריך. עוד כמה אלפים ירדו באסלה. הוא קיווה למכור את
הרובה לסוחר עתיקות או משהו דומה, עכשיו כבר אין סיכוי. בנוסף
לכך, הוא יצטרך לטפל בפנים שלו... כבר נמאסו עליו השאלות
המרגיזות של האחות ההיא בבית החולים. אבל קודם כל, הוא צריך
לרדת מהגג הזה. התושבים באיזור בטח שמעו את הפיצוץ.
הוא קם, תוך כדי סינון קללה, ואסף את שאריות הציוד שלו. לקול
סירנות המשטרה, הוא קפץ בין גגות בדרכו הביתה.







ליצירה 1 תגובות (תגובה אחרונה: 11/7/05)
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חסר לי כינוי
מתאים


גרפומן הסלוגנים
לפני שהיה לו
כינוי


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/12/04 4:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור ברין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה