[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלאור כבר תפוס
/
מלך הג'ונגל

האחות במעבדה סיפרה לי פעם שנולדתי, ואפילו גדלתי, בג'ונגל.
אבל היא לא ידעה שאני עדיין זוכר הכל. אני עדיין זוכר את העצים
העבותים ואת הקופיפים הקטנים שהיו מקפצים סביבי כשהייתי קטן.
אני חושב שהם היו האחים שלי, אמא היתה באה ומניקה אותנו כל
יום, כמה פעמים ביום, אני חושב. כשגדלתי היתי מקפץ בין הענפים
והעצים כמו כולם, הכי אהבתי לאחוז בידי בענף ולעשות גלגלונים
באויר. כל הקופיפות היו ממש מתרשמות מזה, אבל אף אחת לא עניינה
אותי במיוחד, עד שפגשתי אותה. היא לא היתה כמו כל הקופיפות
האחרות, היא היתה שקטה כזאת ומיוחדת. היא גם לא כל כך התרשמה
מהגלגלונים שעשיתי, אבל עד היום אני בטוח שהיא התרשמה ממני על
ההתחלה! אז התחלתי לחזר אחריה! כמה ענפים מלאי דבש ופרחים
ורודים ויפים הבאתי לה עד שהיא הפסיקה להיות קשה להשגה, ככה זה
קופות - עם קשה! הינו מאושרים ביחד, היו לנו המון קופיפים
קטנים שהיא היתה באה ומאכילה כל יום, כמה פעמים ביום, אני
חושב. גרנו על העץ הכי יפה בג'ונגל. או שלפחות ככה הוא היה
נראה לי. אבל הכי חשוב, אני הייתי חופשי, חופשי כל כך שלא
ידעתי שיש אפשרות אחרת. כל הג'ונגל היה שלי ואני הייתי מלך
הג'ונגל! או שלפחות הרגשתי ככה. אהבתי את הג'ונגל, אבל הוא בגד
בי. גם כל האהבה שלי ושל הקופיפה שלי ושל הקופיפים שהיא הניקה
כל יום, כמה פעמים ביום, אני חושב, בגדה בי. היא לא הגנה עלי
כשהייתי צריך. אני לא אשכח כשהם באו לג'ונגל לבושים בחלוקים
לבנים ומבט קרח בעיניים. היו להם רשתות גדולות והם תפסו בהם
קופים, בעיקר קופיפים קטנים. וכשראיתי שהם מנסים לתפוס את
הקופיפים שלי רצתי לשם. אבל הם תפסו גם אותי. אני זוכר
שנילחמתי בהם, הייתי גבר גבר, קוף קוף, אבל הם בכל זאת תפסו
אותי. אני חושב שהם התחילו את הניסויים שלהם כבר שם כי הם תקעו
בי מזרק שהרדים אותי. מאז אני פה. האחות מעירה אותי כל יום
בבוקר עם מבט עצוב בעיניים, אני חושב שהיא שונאת להכאיב לי אבל
אני בכל זאת שונא אותה. אני חושב שהיא עושה אותו דבר גם
לקופיפים שלי, ואפילו אולי לקופה שלי.
אני עדיין חולם כל לילה על הג'ונגל, על הקופה שלי, ועל איך
שהייתי, או לפחות הרגשתי, מלך הג'ונגל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה שחתול יודע
לפתוח דלתות, לא
עושה אותו חכם.
ראיתי אלפי
אנשים פותחים
דלתות, אפילו
סוגרים אותן.
לעומת זאת,
לכתוב סלוגנים,
לא ראיתי אפילו
חתול אחד עושה
זאת


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/12/04 14:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלאור כבר תפוס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה