|
ממלאות מרווחים עצומי היחרשות
בתווי זיכרון
השוקעים בגומות של אזלת זמן
מנגינות ישנות
משלימות את עצמן בתוכי
עד כמו הנד עור.
וכמו ארכובה על סדן
נשכחת
ברעוד הפטיש בידיו של חרש מהסס
מנגינות חדשות
נחסרות. ואני
שקועה בגומות
כשבלול בתלם חרוש
אינני יודעת
את תוואי התנודות. |
|
|
ראיתם את זה?!?
שלי מדברת!!!
מה קרה שלי,
החבר בחופשה?
לא לקח אותך?
מה תעשי
בלעדיו?
הוא לא קצת
חרא?
את יודעת מה הוא
כותב עלייך כל
פעם מאחורי
הגב?
סתם אחת שמנסה
לסכסך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.