תמרה שלי / סוכר |
בעטותי את
בגדי הקיץ הקצרים,
בפרידתי מקורי השינה
הדבקים אל השמיכות העבות,
גיליתי סוכר
בין אצבעות רגלי.
גרגרי סוכר
דבקים אל העור
כקרני שמש ראשונות
ואני נהדפת
פנימה החוצה,
עטופת סוכר אני נעה,
להוטת איברים,
מניחה להם להתפשט,
הנה תחת ציפורני נכנסים
גרגירים גרגירים,
מרגשים את הבדידות,
הררים הררים
מקיפה אותי שפיות
ואני משפשפת אותם חזק
בבשר
לראות עור אחר נרקם
תחת מגעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|