החברה הכי טובה שלי היא מכשפה. אמיתית. לא סתם. יש לה קדרת
ברזל ענקית וצנצנות זכוכית מלאות באיכסות צבוניות על הכוננית
ליד המיטה שלה.
פעם החברה הכי טובה שלי הלכה בבוקר לטיול, עם החתול השחור שלה,
והגלימה, והכובע. אז ילד אחד זרק עליה ביצה. היא תקעה בו מבט
כל כך יוקד שהשערות בנחיריים שלו נשרפו.
ביום למחרת אישה אחת עצמה לילד שלה את העיניים כשהחברה הכי
טובה שלי עברה לידם, אז החברה הכי טובה שלי הטילה עליה כישוף
שהיא לא יכלה למצמץ יומיים.
אחר כך איש אחד ירק על החתל השחור של חברה הכי טובה שלי- שלוש
פעמים. אז החתול השחור של חברה הכי טובה שלי ירק עליו בחזרה.
ארבע פעמים.
כולם חושבים שהחברה הכי טובה שלי ממש רעה. אבל זה לא נכון- היא
דווקא ממש טובה.
כולם חושבים שהקשת שבשמיים עשוייה מהשתברות קרני השמש בטיפות
המים. אבל רק אני יודעת את האמת. רק אני יודעת שהקשת בשמים
עשויה מהאיכסות הצבעוניות בצנצנות הזכוכית שעל הכוננית שליד
המיטה של החברה הכי טובה שלי.