הארלי מייפייר / המוזה |
בטל הערפל בוהות היו הן,
מחפשות.
עומדת כך שעות היא היתה,
אין מנוחה.
גופה עייף,
נפשה דואבת,
עיניה אגמי דמעות,
אך הן עדיין מחכות.
ראשה זקוף למרות הכל,
ואין בת קול,
רק שקט.
אין צורך במילים.
מבט אחד,
והלכת שבי אחריה,
מבט אחד,
וחי אתה ביגונה,
אתה שלה.
שבוי בקסם תפילותיה,
לכוד ברשת בדידותה.
אתה הלכת אחריה,
ואין עוד דרך חזרה,
עכשיו היא תעמוד בערפל,
ותחכה
לך
בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|