(משרד, עם דברים משרדיים בתוכו. ליד שולחן משרדי ישוב אדם
משרדי, הרושם לעצמו ולאחרים מכתבים ותזכירים, ונראה כאילו הוא
מחכה לדבר-מה. כעבור זמן-מה נכנסת לתוך המשרד מיכל, אישה לא
צעירה, אך גם לא מבוגרת יתר-על-המידה. לו היה זה מחזה
פורנוגרפי הייתה בוודאי מוגדרת כ"בשלה", אך אני אינני מדרדר
לשפלות-רוח שכזו.)
מיכל: (דופקת בדלת החצי פתוחה, במחווה של רצון טוב) אפשר
להיכנס?
אדם משרדי: (כמופתע) הו! כן! בבקשה!
(מיכל מתקרבת אל השולחן, והאדם המשרדי מכוונה אל הכיסא)
אדם: בבקשה, שבי.
מיכל: (כמוקסמת) תודה רבה.
אדם: הו, על לא דבר, על לא דבר. (שתיקה קלה בזמן שזה מעיין
במסמכיה של הגברת) אז... גברת פרנקוביץ'...
מיכל: אתה יכול לקרוא לי מיכל.
אדם: (מחייך) אז, מיכל... אני מבין שעבדת ביורואלקטרוניקס למשך
חמש שנים, במוטורדיוס למשך שנתיים ועד לפני חודש עבדת
ביוניביוניקס. למה את מעוניינת לעבוד אצלנו?
מיכל: תראה, מר... (קולטת שהיא לא יודעת את שמו)
אדם: וקסלר. אבל את יכולה לקרוא לי אדם.
מיכל: (כמתמוגגת מאושר) תראה, אדם, החברה שלכם מובילה כבר שנים
רבות את תחום הנדסת הביורובוטיקס, ואני חושבת שכל מי שרוצה
להתקדם בקריירה שלו ובתחום בכלל צריך לעבור, בסופו של דבר,
אליכם.
אדם: (כמוחמא) תודה... תארי לי בקצרה שלושה יתרונות שיש לך.
מיכל: (פאוזה) טוב... קודם כל אני חושבת שאני מאוד יעילה. יש
לי תואר שני בכלכלה וניהול, ואני למדתי שם הרבה על איך להזיז
דברים כשזה נוגע לעסקים. חוץ-מזה אני גם מאוד נדיבה, וקשובה
לאנשים שעובדים איתי, שלדעתי זאת תכונה הכרחית בכל סביבת
עבודה, וגם מאוד עצמאית.
אדם: (מסמן "וי" על כל דבר שמיכל אמרה) הבנתי. וחסרונות?
מיכל: (כמופתעת) וואו... חסרונות? אני ממש לא יודעת...
אדם: בכל זאת... תנסי. (משתף איתה פעולה)
מיכל: טוב... אהם... (כפתאום מוצאת) אני מאוד עקשנית. מאוד
חשוב לי שהדעה שלי תישמע ואם אני מאמינה בה אז להילחם עליה.
(אדם מסמן "וי" קטן על הנייר)
מיכל: חוץ-מזה, אני גם וורקהוליק, אני לא יכולה להניח לעבודה
עד שאני מסיימת פרוייקט מסויים, ועד אז הראש שלי נמצא בעובדה,
ורק בעבודה.
(אדם מסמן "וי" נוסף. מיכל מחכה שימשיך בשאלותיו.)
אדם: ושלישי?
מיכל: (מחייכת) שלישי?
אדם: כן... מה החיסרון השלישי שלך?
מיכל: שלישי? שלישי...? חיסרון... אהם...
אדם: פשוט תחשבי על משהו שיכול להיות... (מחפש את המילה
הנכונה) חיסרון.
מיכל: אהם... אני אוהבת תמיד... לא... לא זה... אני שונאת
כש... לא... גם לא.. אה... (תסכולה אט-אט גובר ככל שהיא
ממשיכה) מה זאת אומרת חיסרון שלישי??? זה תמיד שני חסרונות!
עקשנות וורקהוליק! שניים! מה פתאום אתה זורק שלישי??? מה זה
עניינך? מה? אתה רוצה לשמוע שהילדים שלי מנוכרים אליי לחלוטין
וחושבים שאני אוהבת את העבודה שלי יותר מהם?! אתה רוצה לשמוע
שבעלי בוגד בי כבר שנתיים?! שהייתי צריכה במשך שנה וחצי לנקות
את התחת של אבא שלי עד שהוא נפטר מסרטן?!
(אדם, בינתיים, נבהל קצת. הוא לא רגיל להתפרצויות רגשיות
שכאלו.)
אדם: מיכל...
מיכל: גברת פרנקוביץ'!!!
אדם: גב... גברת פרנקוביץ', אני חושב שאולי כדאי שתירגעי...
מיכל: אתה תירגע! אתה תירגע! שלושה חסרונות! כוס על האמא שלך
ושלושת החסרונות שלך! תלך להזדיין!
(מיכל קמה מהכיסא ובורחת מהחדר בבכי. אדם ממשיך לשבת ובוהה
מספר שניות באוויר. כעבור מספר רגעים הוא מנסה לחזור לעבודה,
הוא מתקשה להתרכז, ומוחה דמעה.)

חושך.