מיכל סבירסקי / לבד |
בסמטאות אפלות.
במבוכים נסתרים.
פנים מוזרות,
רואות, לא נראות.
לברוח.
לא משנה לאן.
לברוח עכשיו, מיד.
כי רע לי.
כי התחושה הזאת של הלבד, טיפה מפחידה אותי.
לברוח.
לא משנה עם מי,
העיקר לצאת מכאן.
למקום טוב יותר.
לנטע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|