לאשתי צמח עץ מנגו מתוך החור של התחת. אני יודע שזה נשמע קצת
לא הגיוני, אבל זה מה שקרה. הכל התחיל יום אחד שהיא גילתה שנבט
לה שם איזה משהו קטן. הרופא לא ידע להסביר את התופעה והיא
התחילה לעבור ממומחה למומחה. אף רופא לא הצליח להבין את המקרה.
עם הזמן גדל לה ענף קטן מהתחת. כבר החלו להתעורר בעיות עם
לבישת מכנסיים ועם תגובות נסערות של אנשים. גם מצבה הנפשי של
אשתי לא היה טוב, המחלה המוזרה שלה דיכאה אותה. גם לי לא היה
קל להתמודד עם העובדה שצומח לאשתי גידול חקלאי מהתחת. בהתחלה
היו לנו מתחים וריבים, הרבה צעקות ודמעות. בסופו של דבר הבנתי
שאני מתנהג באנוכיות ושאם אשתי היא שונה מרוב בני האדם אני
צריך לקבל את זה ולתמוך בה. כך בכל יום הייתי משקה לה את התחת
ומטפח, גוזם איפה שצריך ומרסס. לא היה צורך בדשן כי היה לה
בייצור עצמי. לאט לאט ההשקעה התחילה להשתלם ומה שהיה פעם בצבוץ
קטן במכנסיים הפך ממש לעץ מנגו. אף רופא בעולם לא האמין, כולם
חשבו שזו איזו תחבולה. לא היה פשוט לאשתי להתמודד עם עץ שמחובר
לה לתחת, היא לא הייתה יכולה לשבת ואף לא ללכת. היא הייתה
מרותקת למיטה בשכיבה על הבטן. גם ההשקייה של העץ כבר לא הייתה
יכולה להיות חובבנית והייתה חייבת להיות סדירה, אז נאלצתי
להתקין לה ממטרה על הגב. יחסי המין היו מאד בעייתיים ונעשו עם
הרבה השקעה. תנוחה מיסיונרית כמובן לא הייתה אפשרות, שכן היא
עלולה לפגוע בעץ, היינו מוצאים שיטות שונות ומשונות לעשות את
זה. לשנייה לא שקלתי להמנע, מה גם שעץ המנגו היפהפה שצמח לה רק
הגביר את החשק. אחרי ארבע שנים של השקייה וטיפוח, הופיעו פירות
ראשונים. עסיסיים וטעימים הם היו, ועצם המחשבה שהם באו מהתחת
של אשתי רק עשה אותם טעימים יותר בעיניי. אשתי עדיין נהגה
להתמרמר. היא הרגישה כעול, כמטרד והשפלה. היא התביישה במה
שהיא. גם אני במקרים של ריבים קשים לפעמים בטעות הייתי פולט
משהו שקשור בעבודה הקשה על העץ. היא הייתה בוכה ונעלבת ואני
הייתי מתנצל ומסביר לה כמה שאני אוהב אותה וששום עץ לא ישנה
שום דבר, הייתי גם מספר לה כמה מזל יש לי וכמה שקשה לגדל מנגו
באדמה של הארץ. כשהתחיל לצמוח העץ השני הייתי מודאג, בקושי בעץ
אחד הצלחתי לטפל כמו שצריך. ההקשעה הייתה כפולה, הריבים היו
כואבים כפליים ויחסי המין היו בעיתיים פי שתיים. אחרי שנה
הופיע עץ שלישי, ואחריו רביעי. המשכתי להגיד לאשתי שאני אוהב
אותה, אבל זה כבר היה יותר מידי. לא הייתי יכול לטפל בזה
בעצמי. לקראת עץ המנגו ה-13 שגדל לה מהתחת החלטתי לשכור פועל
תאילנדי שיעזור לי. הוא היה נאמן ולא היה מסתכל לה על התחת
בזמן הקטיף. היינו ממלאים מיכלים שלמים ומייצאים אותם למדינות
שבהם גם ככה כל האוכל הוא מהתחת. מה שגדל בתחת של אשתי כבר
התחיל לקבל מימדים של מטע, הייתה לנו מערכת טפטפות וגדוד של 20
פועלים תאילנדים שהיו נוסעים הלוך חזור עם מלגזות על התחת של
אשתי. שום דבר שעשיתי לא שיפר את הרגשתה של אשתי וגם אני
בעקבות כך הייתי מדוכא. הרגשתי שהסיבה היחידה שהיא נשארת איתי
היא שאף אחד אחר לא יהיה מסוגל לטפל במטע המנגו שלה. הבנתי את
הטעות שלי, השקעתי במנגו יותר מבאשתי עצמה. הודיתי בטעות שלי
והתנצלתי. אמרתי לה שאני אוהב אותה וששום דבר לא משנה. שום דבר
לא יפריע לאהבה שלנו. ביקשתי מכל התאילנדים לפנות את המטע
ועשיתי איתה אהבה במשך שעות. האהבה זה הדבר הכי חזק בעולם, שום
דבר לא יכול לנצח אותה. אם אוהבים מישהו באמת אז לא מפסיקים
לאהוב אותו, אפילו אם צומח לו מטע עצים טרופיים מהתחת.

מבוסס על סיפור אמיתי