מילים - רחל המשוררת
ברית ההד, הכרותה בינינו
לא יכלו לה צבאות הימים,
עוד מאיר בתהומות לבנו
זכר "אז" טהור ותמים.
על ההר הם עומדים השניים,
גיל חיים בה פורץ וממריא,
הוא חיוור ועמוק עיניים,
חן שקט של נער עברי.
הוא אומר לה "קולך כמקדם
קול רועים בהרי יהודה"
מהו סוד הניבים הללו,
להרקים בלב אגדה?
מה סודם כי ליוו את שנינו,
באורחות גולה נשמים,
ולברית הכרותה בינינו,
לא יכלו צבאות הימים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.