(מילים: אחותי הבוגרת, עדי.
לחן ושירה: עמית קילברג)

בשעות הקטנות של הלילה - אז המילים מתעכלות
כשמוצאים את התשובות שחיפשנו - מגיחות להן עוד שאלות
כאילו לא שאלנו מספיק או, כאילו לא רצינו לראות
ככה זה בשעות הקטנות של הלילה, זה מין סוג כזה של שעות.

בשעות הקטנות של הלילה - את מתכנסת בתוך השקט.
בשעות הקטנות של הלילה - את זועקת, זועקת, זועקת.

בשעות הקטנות של הלילה - לדמעות הכי קל לצאת
וכל מה שקסם באור יום - לא נראה כבר נוצץ
כי האור מסנוור לעתים, כמו מילים וחיבוק ועיניים
ובשעות הקטנות של הלילה - החושך נועץ בי שיניים.

בשעות הקטנות של הלילה - את מתכנסת בתוך השקט.
בשעות הקטנות של הלילה - את זועקת, זועקת, זועקת.

בשעות הקטנות של הלילה - כשחזרת מבילוי וקר
בדיוק בשעות ההזויות האלה - הלב פתאום נזכר
בכל הדברים שניסית להשכיח ובכאב שניסית לשכך
כי בשעות הקטנות של הלילה - את תוהה למה, ואיך.

בשעות הקטנות של הלילה - את מתכנסת בתוך השקט.
בשעות הקטנות של הלילה - את זועקת, זועקת, זועקת.